זהו. אתם מחזיקים ביד מאסטר !
ז״א, עוד לא צרבתם אותו על שום דבר, כן ? אבל יש לכם גרסא מושלמת של הקלטה של שיר שלכם.
היופי זה שהדבר הזה יכול להכניס לכם כסף על כל שימוש. אעבור כאן על סוגי התמלוגים ומה שאני יודע עליהם מנסיוני המועט. תיקונים ותוספות יתקבלו בברכה כאן בתגובות למטה.
תמלוגי אקו״ם
אקו״ם – אגודת קומפוזיטורים (מלחינים) ותמלילנים ומו״לים (כן זה מוזר כל העניין עם ראשי התיבות האלה) היא גוף שמרכז את גביית התמלוגים עבור סוגים שונים של יצירה, כשבעולם של מוזיקה פופולרית היא משרתת תמלילנים, מלחינים ומעבדים.
למעשה אתם לא צריכים את אקו״ם כדי לגבות את התמלוגים הללו, הם מגיעים לכם על כל שימוש בקניין הרוחני שלכם לפי חוק, אבל לאקו״ם יש מערכת גביה שכנראה תדע טוב מכם מתי ומי השתמש לכם ביצירות.
על מה מקבלים תמלוגים ? על השמעות בגופי תקשורת, חלק יחסי מהסכום הנאסף מבתי עסק (כל חתונה או בית קפה מחוייב לשלם לאקו״ם סכום שנתי אם הוא משמיע מוזיקה), וגם בגופי ניו מדיה שונים (יוטיוב, ספוטיפיי וכד׳). בנוסף אקו״ם אמורה לתת היתרים עבור הדפסה של יצירות שהיא מייצגת – כלומר אם מישהו עושה לשיר שלכם קאבר מחר בבוקר, כדי לקבל מאקו״ם אישור לצרוב אותו על דיסק הוא צריך להעביר לכם תשלום. כמו כן גם בהופעות בתי העסק מחוייבים להעביר לאקו״ם תשלום ודיווח של היצירות שבוצעו. כמו שאתם בוודאי יודעים, רבים ממועדוני ההופעות מגלגלים את התשלום הזה אלינו האמנים – אבל יתכן שנתקלתם בטופס הדיווח לאקו״ם שדרכו יודעת האגודה אילו יוצרים צריך לתגמל על ביצוע שירים שלהם.
סוג היצירה המוגנת: מילים ולחן. כלומר אם אני פול מקרטני, אקו״ם מגנה על כך שאקבל זכויות עבור כל ביצוע של Yesterday שכתבתי והלחנתי.
איך מצטרפים: משלמים סכום חד פעמי (300 שקל אם אני זוכר נכון) ובנוסף חלק יחסי מכלל הסכום הנאסף בשנה נלקח ע״י אקו״ם לתפעול אקו״ם עצמה. ההצטרפות מותנית בכך שיש לפחות יצירה אחת שלכם שראתה אור, בוצעה בהופעה שנמכרו אליה כרטיסים, הושמעה ברדיו וכד׳.
תמלוגי אשכולות
אשכולות היא חברה שאוספת תמלוגים מגופים ציבוריים עבור שחקנים וזמרים – כלומר אם ביצעתם יצירה ווקאלית והיא הושמעה ברדיו למשל – מגיע לכם כסף.
סוג היצירה המוגנת: ביצוע מוקלט של שירה במקרה הזה. כלומר אם אני פול מקרטני, אשכולות דואגת שאקבל כסף כי אני שרתי את Yesterday בהקלטה של הביטלס.
איך מצטרפים: צריך להגיע למשרדי החברה בלונדון מיניסטור בתל אביב ולמלא טפסים. כמדומני ההצטרפות לא עלתה לי כסף אבל אני לא בטוח בזה ב- 100%.
תמלוגי עיל״ם
עיל״ם (עמותה ישראלית לזכויות מוזיקאים מבצעים – ראשי תיבות כמעט נורמליים כל הכבוד) היא עמותה רשומה שעוסקת בגביה של תמלוגים עבור מוזיקאים מבצעים. כלומר – ניגנתם באלבום שלכם והשיר הושמע ? מגיע לכם כסף !
אני באופן אישי לא חבר בעמותה הזו עדין, מתוך עצלנות בעיקר, ולכן קשה לי לספר עליה מנסיון אישי, אבל היא כאן ושווה להירשם אליה.
סוג היצירה המוגנת: תמלוגים עבור נגנים. כלומר אם אני פול מקרטני, עיל״ם דואגת שאקבל כסף בעבור נגינת הבס שלי בהקלטה של הביטלס לשיר Yesterday.
תמלוגי מאסטר
החלק האהוב עליי, ובדוגרי החלק שלשמו התכנסנו.
בשנות ה- 60׳ תאגידי המוזיקה הגדולים בארה״ב קלטו בוקר אחד שהם אלה שמימנו את הקלטת המוזיקה הפופולרית עד עכשיו. מה עשו החברים ? יצרו קרטל ואיימו על כל גופי השידור בארה״ב שאם הם לא יקבלו סכום יפה בעבור כל השמעה של יצירה – כל תאגידי המוזיקה לא יאשרו לגופי השידור להשתמש בהקלטות שלהם.
הקרטל ההוא מוסד תחת השם הפדרציה לתקליטים בארה״ב, וכמוהו קמו כאלה בכל העולם – כך גם בישראל: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות. זוהי התאגדות של חברות התקליטים הגדולות שדואגות לחדש מדי מס׳ שנים חוזים מול כל גופי התקשורת, וכן לקיים אכיפה מול בתי עסק ולגבות מהם תמלוגים – בעבור הקלטה.
מהי הקלטה: אני לא נכנס למינוח המשפטי, אבל בפרקטיקה זה אומר הרגע ההוא שמישהו עמד באולפן והקליט משהו. כלומר, אם נמשיך עם מקרטני – כל אחד יכול להקליט את Yesterday ולהשתמש במילים ובלחן של מקרטני (ולשלם לו על כך תמלוגים דרך אקו״ם כמו שלמדנו). אבל הרגע ההוא ב- 14 ביוני 1965 שבו פול מקרטני עמד מול קונדנסר ושר את המילים – כלומר ההקלטה של הביטלס שכולנו מכירים – הוא הפקה של חברת תקליטים (אגב, במקרה הזה חברת Apple Records ניהלה במשך שנים את הזכויות להקלטה ההיא. אפל רקורדס היא חברה שאחד ממייסדיה ובעליה הוא.. פול מקרטני. עצמאי, ממש כמונו).
כאמור, גם בישראל ישנו גוף כזה, ולאורך השנים התגבש אפילו אחד נוסף – הפי״ל – פדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונים (תהרגו אותי איך מרכיבים מזה פי״ל).
הפי״ל קם כגוף לגביית תמלוגי מאסטר עבור מפיקי המוזיקה הים תיכונית – חברות התקליטים המסורתיות לא קיבלו את האמנים הללו והמוזיקה שלהם מומנה ע״י משקיעים פרטיים – כמו למשל אבי גואטה עבור שרית חדד עד היום.
המפיקים הים תיכוניים רצו לקבל את התמלוגים המגיעים להם ומכאן שני הגופים.
לאורך השנים הפי״ל מצא את עצמו כחממה לאמנים עצמאיים ולאו דווקא מזרחיים (מצאו מכנה משותף בין דודו טסה, בן אל תבורי, אבי טולדנו ומאור אדרי).
על מה מקבלים תמלוגים: השמעות ברדיו ובטלוויזיה, חלק יחסי מגביה בבתי עסק (בתי קפה, אולמות אירועים), כסף מניו מדיה (הפצת המאסטר – ההקלטה – בסטרימינג כמו אפל מיוזיק, ספוטיפיי; השמעות ופרסומות ביוטיוב).
ישנם כאמור שני גופים (הפי״ל והפדרציה) ובכל אחד מהם סיכומים אחרים אל מול מקורות הגביה – כלומר כמה השמעה שווה כשהיא מגיעה ממערכת המולטימדיה מאל על, מגלגלצ או החלק היחסי מבית הקפה שמתחת לדירה שלכם.
איך מצטרפים: שמעתי שהפדרציה קצת הרפתה מהתנאים הקשוחים שלה להצטרפות, בזמנו הבנתי שהם דורשים קטלוג מאסטרים גדול. כלומר מפיקים שיש להם כמות מאסטרים גדולה שהם הפיקו.
הפי״ל מבקשים גם כן כמות מאסטרים נכבדת, אבל ניתן לקבל אצלם אישור חריג אם אתה אמן עצמאי ומראה נכונות להמשיך ולעסוק בתחום. כך קרה אצלי. ישנו תשלום חד פעמי של 1,000 ש״ח ועוד קיזוז של 1,000 ש״ח מההכנסות בשנה הראשונה.
אופציה נוספת פופולרית היא להיות מיוצג תחת מפיק רשום באחד הגופים (לצורך העניין גם אני יכול לייצג אמנים אחרים – אני רשום כמפיק ברגע שהצטרפתי לפי״ל) – ראיתי מקרים של מפיקים שהציעו ייצוג כזה בתמורה ל- 20-40% מהכנסות המאסטר.
סוג היצירה המוגנת: כבר גנבתי למעלה את הדוגמא של מקרטני. כל הקלטה ספציפית. נניח – ״סוד״ בביצוע הזמר אדם ו ״סוד״ בביצוע רוני דואני הן הקלטות עם אותם מילים ולחן, אבל הקלטות שונות. הגביה כאן היא עבור ההשמעה של ההקלטה.
לאחר שהתחלתי להיכנס לתחום הזה הסתבר לי שאמנים שיודעים לבנות להם קטלוג יצירות שמושכות תשומת לב ציבורית – ואמנים שמשכילים לשמור על הזכויות שלהם ולגבות את מה שמגיע להם – יכולים להגיע לסכומים יפים מאוד כהכנסה פסיבית.
בפוסט הראשון כתבתי ששירים בעיניי הם נכסים. כאן הערך שלהם יכול להיות מגולם.
אנחנו מתקרבים לסוף, בפוסט הבא נדבר קצת על מה יש לעשות עם אסופת הקבצים הדיגיטלית הזאת שקוראים לה אלבום.
רשימת פרקים
פרולוג // למה אלבום ? למה לבד ?
השירים, המשחקים: עיבוד והפקה, ומקליטים !
על זכויות וכספים אחרים: אילו תמלוגים מגיעים לכם ?
צילום: דימה דודזין; עריכה: סיני גרפיקס; דוגמנית: גת רימר